דליפת שתן ואי שליטה על סוגרים

דליפת שתן ואי שליטה על סוגרים שכיחה יותר אצל נשים (בגלל מבנה ובגלל לידות) אך גם גברים עשויים לסבול ממנה. נשים או גברים, אי שליטה על הסוגרים (incontinence) מגיעה תמיד בזמן הלא נכון ובמקום הלא נכון והיא יכולה לתפוס כל אחד עם המכנסיים למטה, היא שכיחה יותר אצל מבוגרים והיא בהחלט מצב שניתן לטיפול.
 
דליפת שתן הינה תופעה נפוצה יותר אצל בנשים, ושכיחותה עולה עם הגיל. בחלק מן הנשים מופיע שילוב של דליפת שתן במאמץ ושלפוחית רגיזה גם יחד, מצב הקרוי דליפת שתן מעורבת אשר הינו חמור יותר מבחינת אופי הסבל שלו. דליפת שתן במאמץ קשורה בקשר הדוק לנזק הנגרם לרצפת האגן וסוגר שלפוחית השתן בזמן לידה נרתיקית. שלפוחית רגיזה קשורה בגיל האישה, כך ששכיחותה עולה משמעותית עם הגיל. בנוסף, מחלות שונות (כגון סכרת), פגיעות במערכת העצבים המרכזית (כגון אירוע מוחי, מחלת פרקינסון, טרשת נפוצה), פגיעות בעמוד שידרה או ניוון שרירים המגיע עם הגיל עשויים להביא להתפתחות התופעה.
 
טיפול באי שליטה על סוגרים ובדליפת שתן צריך להיות מתוכנן ומותאם באופן יחודי לכל מטופל. טיפול תרופתי אפשרי לעיתים כאשר יש אי ספיקה של הסוגר על רקע של יציאות מרובות או מהירות מאוד.
טיפולי פיזיוטרפיה של חיזוק רצפת האגן הם המובילים בכל הנוגע לדליפת שתן במאמץ.
לעיתים הגורם לאי שליטה הוא פגיעה או קרע של שרירי פי הטבעת או פגיעה בשופכן, במקרה כזה טיפול תרופתי לא יועיל והטיפול צריך להיות מכוון לחיזוק השריר. אך קיימת בעיה. כאשר אנו מרימים את היד, למשל, אנו רואים מיד מה עשינו. בניגוד לכך, שרירי רצפת האגן יכולים לפעול בלי שיהיה לנו מושג טוב על מה שהם עושים, בעיקר אם קיימת פגיעה עצבית או תחושתית. לצורך זה נמצא בשימוש מכשיר לגרייה שידרתית הנותן גם פתרון יעיל לגירוי העצב השולט על הסוגרים שמפעיל למעשה את השרירים ומאפשר לנו שליטה טובה יותר על הסוגר.
 
התאמת הטיפול מתבצעת על ידי הרופא בלבד.
 
התאמת הטיפול במכשיר לגרייה שידרתית לצורך השגת שליטה בסוגרים מתבצעת במקומות נבחרים בלבד בארץ ומיועדת למקרים בהם אי שליטה על הסוגרים מלווה לעיתים גם בכאב.
דליפת שתן ואי שליטה על סוגרים